חיידק ההליקובקטר הוא החיידק היחיד המסוגל לחיות ולשגשג על רירית דופן הקיבה החומצית ולחיות גם בסביבת תרופות חזקות מאוד. חיידק זה התגלה בשנות ה-80, ומאז הוא נקשר למספר מחלות דרכי עיכול בהם: דלקות קיבה, אולקוס, מחלות המפתחות כיבים בקיבה, דלקת בוושט, גסטריטיס ועוד.
כמעט כל אדם רביעי מאוכלוסיית העולם סובל מחיידק במערכת העיכול בשם הליקובקטר פילורי. כמו כל פולש אחר, גם ההליקובקטר צריך תנאים כדי להתרבות, להתפתח ולהזיק למערכת העיכול, ואנחנו במו ידינו מייצרים לו תנאים אידיאליים לכך, לדוגמה: צריכה יומיומית של אלכוהול, אוכל חריף, עישון, סוכר, אוכל מטוגן, מוצרי חלב, חומרי טעם וריח, קמח לבן, חומרים משמרים, ממתיקים מלאכותיים, נטילת תרופות קונבנציונליות באופן קבוע ועוד.
"יש לי צרבות לא משנה מה אני אוכלת", "יש לי כאבי בטן וגם נפיחות", "בזמן האחרון התחילו גם בחילות ולא כיף לחיות ככה", "אני כל הזמן מתעסקת עם הבטן שלי וכבר נמאס לי", "יש לי כאבי בטן שלא פוסקים ממש כאב חד" ועוד תלונות שאני שומעת. המשפטים והסיפורים האלו מוכרים לי מאוד וחוזרים על עצמם שוב ושוב ושוב ממש כמו מגפה. כמעט כל המטופלים שלי עם האבחנה לחיידק עוברים את אותה דרך ייסורים.
מה הם הסימפטומים הנפוצים לחיידק? כאבים באזור הקיבה, כאבים ברום הבטן, תחושת בעירה באזור החזה, כאבי בטן (מתגברים בין ארוחות), תחושת גוש תקוע בגרון, גרפסים מרובים, גזים ונפיחות, ירידה במשקל לא מכוונת, כבדות אחרי ארוחות, תיאבון ירוד, בחילות והקאות.
הקושי בטיפול בחיידק הוא השימוש באנטיביוטיקה, ולא רק באחת. לאחר טיפול אחד החיידק רק נחלש וחוזר מהר מאוד לאיתנו ואז הוא בכלל לא מגיב לטיפול, וכך פעם אחר פעם. הבעיה היא לא רק העמידות לאנטיביוטיקה אלא גם חוסר התייחסות לגורמים ההתחלתיים לזיהום החיידקי, כמו תזונה לקויה, סטרס, תרופות וכו', לא מאפשרים ריפוי אמיתי וקבוע. קושי נוסף בטיפול הוא שהחיידק מתוחכם ולמד להגן על עצמו עם מעטפת עמידה לתרופות, וככל שאנחנו מחזקים את החיידק פעם אחר פעם, אנחנו עוזרים לגוף לפתח מחלות שונות כמו אולקוס (כיב) בקיבה וגם במעי הדק, גסטריטיס (דלקת חריפה של הקיבה) וגם למחלות יותר קשות ומסוכנות כמו סוגים שונים של סרטן קיבה. אל תיכנסו ללחץ אבל גם לא לשאננות, כדאי מאוד לטפל בו כמו שצריך פעם אחת ולתמיד.
בתזונה הנכונה יש תפקיד ישיר ומרכזי במיגור החיידק, והשפעה ישירה ברמת החומציות בקיבה, ועל רגישות מערכת החיסון. כאשר התזונה נכונה, רמת החומציות בקיבה תקינה והתגובה החיסונית טובה, דבר המאפשר למנוע שגשוג יתר של החיידק. התזונה כוללת: מזונות בסיסיים כגון קטניות, אגוזים ושקדים, ירקות (בעיקר ירקות ירוקים, ירקות עליים וירקות כתומים) ופירות (בננה, תפוח, אגס). רשימה של מזונות בסיסיים מסייעת בהשבת החומציות התקינה בקיבה ומפחיתה את תחושת הצריבה.
צמחי מרפא הם העיקר בטיפול בסימפטומים ובמיגור החיידק עצמו. צמחי מרפא אשר מכילים רכיבים אנטי-חיידקיים וכן צמחים עם פעילות אנטי-דלקתית, יכולת חיטוי גבוהה ותמיכה במערכת החיסון יכולים לעשות מעולה את העבודה. בין הצמחים המוכרים הם: קופטיס, פיליפנדולה, שרף מור, ליקוריץ, טבבויה, מרווה רפואית ועוד.
חשוב לדעת שכל פורמולת צמחי מרפא מורכבת בהתאמה אישית וביחס למצב הבריאותי של המטופל. זו הסיבה שצמחים מסוימים יכולים להופיע במינונים שונים ובהרכבים שונים בהתאם למצב הבריאותי. בהכנה רוקחית אישית ניתן לשלוט בצורה מלאה על רמת החומרים הפעילים, איכות הצמחים, צורת המיצוי שלהם, והשילוב עם צמחי מרפא נוספים.